חכמים לימדו אותנו שמגילת אסתר היא מגילה של 'הסתרות', ובכל מקום שנאמר במגילה 'המלך' לבד (אם לא כתוב אח"כ 'אחשוורוש') הכוונה הנסתרת היא אל 'מלך' העולם - 'מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'.
צריך א"כ להסביר את הפסוק הבא: "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים" כי גם כאן נאמר רק 'הַמֶּלֶךְ'...
וכדי להבין את זה אנחנו צריכים לחזור במנהרת הזמן...
והיום נלמד על ההבדל התהומי שהיה בין בית המקדש הראשון אל בית המקדש השני שנבנה מיד לאחר ההתרחשות המסופרת במגילה.
וההבדלים היו גדולים. כי בבית הראשון היה 'חושן' שבורא עולם היה עונה תשובות דרכו, היה את ארון העדות אשר בתוכו היו שני לוחות הברית... בקיצור היה קשר ישיר עם בורא עולם. יהודי היה מגיע לבית המקדש ורואה את בורא עולם בעיניו.
בית שני היה אחרת. לא היה בו חושן להאיר את דרכם וגם לא היה את ארון הברית שאינו תופס מקום. היה חושך...
בורא עולם יודע שכעת עם ישראל יוצא לגלות אשר גם כהיום אנחנו בחלק כלשהו שלה. גלות של 'הסתרה'. לכן הקדים הבורא רפואה למכה ונתן לנו 'מגילת אסתר' אשר כמשמעות לשונה היא 'מגילה של הסתרה'. הסיפור כולו הוא סיפור טבעי משתלשל, אשר רק לאחריו נעצרים לפתע ומבינים שהכל היה מכוון מלמעלה...
הכל בשביל לתת לנו - דרי עולם, את היכולת לסבול והסתדר בחושך - באפלה. בורא עולם ידע שהוא שולח אותנו כעת לדרך ארוכה ארוכה... והוא רצה שתהיה בידינו היכולת לפרוש כנפיים, לקחת נשימה, ו... לשרוד.
נלך צעד קדימה ונביט אל פסור ב'שיר השירים' (פרק א') שם יאמר בורא אל עם ישראל: 'אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וגו'. עם ישראל נמשל לאשה כי 'נשים' הם מלשון 'נשייה' ו'עיזבון' כאשר מעת בריאתה מצלע 'אדם הראשון' וחטאה בחטא 'עץ הדעת', 'נושו' אלו ונעזבו כמו שאמר (בראשית ג): "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"
לכן לאחר שהאומה מתאוננת בשיר השירים על כבודה שהיה למרמס, יספר לה הקב"ה על היותה 'היפה בנשים' - היפה באלו שנושו ונעזבו.
וכן הוא ממש אצל 'אסתר המלכה' אשר לאורך גלגוליה של כנס"י תהיה 'אסתר' דוגמא של 'נשייה' הגדולה מכולם. כי מבית מרדכי מנהיג ישראל הלכה אל מלך הגויים ממלכת הטומאה השיקוץ והגילולים. ולא שהקב"ה הראה עצמו לה כל אותו זמן. כי הלא ע"כ תראה בדברי מדרש היאך הלכה מחלון לחלון וזעקה אל ה' מעמקי לבבה 'קלי קלי למה עזבתני'.
נבין א"כ אומרו: "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים" כי לפי דברנו כעת יאמר בורא כל עולמים, כי את הגלות הזו בה אנו נמצאים - גלות ההסתרה, הוא אוהב מכלל הגלויות.
אכן בנים נאמנים לו לבורא יתברך. בנים שלמדו לאהוב אותו גם לארכם של לילות ארוכים, של תקופות מדממות. בנים שאפשר לסמוך עליהם.
והכוח הזה הוא האור שמאחורי ההסתרה והוא הכוח הגדול בעולם. בורא עולם עומד על ידינו ומביט אל תוך ליבנו ותחושותינו לראות איך אנחנו פועלים עבורו, איך אנחנו מאמינים בו ובגאולתו המובטחת. הוא ממתין לנו לראות בגאולתנו ברגע המתאים. אשרי מי שייקח את האור הגדול השופע בימים אלו - האור שמאחורי ההסתרה, ויאמצו בחום אל חייו כל אחד במקומו. בורא עולם שמח בנו ומשתעשע דווקא עם הקשיים שלנו - עם ההתמודדויות המוצלחות שלנו. אנחנו אוהבים אותו וניתן לו את זה. באהבה.