תורת הרש"ר הירש

'וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד  הָעָרֶב:  וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים':

'הפסוקים האלה והבאים אחריהם מלמדים אותנו על אורח חייהם של אבותינו בארבעים שנות מסעם במדבר. מזונם ניתן להם יום יום על - ידי ירידת המן, וגם יתר צורכיהם סופקו להם; פעילותם הכלכלית היתה אפוא פשוטה וקלה ולא העסיקה אותם אלא שעה קלה בלבד.

הווה אומר: ברוב שעות היום לא עסקו באותם עסקי מלאכה, מסחר ועבודות הבית הממלאים ברגיל חיי עם ועם. במה עסקו אפוא רוב שעותיהם? הם באו אל משה, או - כפי שייאמר בהמשך הפסוקים האלה - אל האנשים שמילאו את מקומו, לדרש אלהים. "לדרש אלהים" משמעו: לבקש תורה וישועה מה', והרי זה מקיף את כל הדרכים, בהן עלינו לבקש את ה' בכל חיי מעשינו וגורלנו, ובהן עלינו לעמוד, למען יהיה ה' לנו לאלהים.

דברי הנביא - "דרשוני וחיו" (עמוס ה, ד) - מביעים אפוא את התביעה הכוללת ביותר שה' תובע מן האדם, ולהיות בין "דורשי ה'" (עי' תהלים לד, יא) היא מעלה, שעלינו להיות ראויים לה, והיא המשימה המוטלת עלינו מיום עומדנו על דעתנו ועד אשר נחזיר את נשמתנו למקור מחצבתה. "לדרוש ה'" מביע את דבר האמת והיישע, שאם נבקש תורה וישועה מיד ה', נמצא את ה' עצמו, וחיי חלדנו על ענייניהם הקטנים והזעומים יתנהלו במחיצתו של ה'. או אז ישכון ה' בקרבנו וכל הווייתנו תהיה לרצון לפניו, כדבר ה': "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (להלן כה, ח ועי' פי' שם). תקופת המסע במדבר היתה אפוא תקופת "בית הספר הגבוה" לעם ישראל. הפצת ידיעת התורה בכל שכבות העם היתה עבודתם בכל הדורות הבאים. כאן - ויעמד העם על - משה מן - הבקר עד - הערב, ותכלית עמידתם זו: כי - יבא אלי העם לדרש אלהים'