'פקודי' במשנתו של הרש"ר הירש

^{'וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה'}

^{וַיַּרְא וְגוֹ' וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ; כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ. מֹשֶׁה הִשְׁקִיף עַל כָּל הַמְּלָאכָה הַמֻּגְמֶרֶת, וְהִנֵּה נִטְבְּעוּ בָּהּ שְׁתֵּי תְּכוּנוֹת אָפְיָנִיּוֹת: "עָשׂוּ אֹתָהּ", הֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ, וְכָל פְּרָט מִפְּרָטִי הַמְּלָאכָה, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, בִּטֵּא אֶת מִכְלוֹל הָאִישִׁיּוּת, אֶת הַמְּסִירוּת, אֶת הַהִתְנַדְּבוּת הַנִּלְהֶבֶת וְאֶת תְּנוּפַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָאֻמָּה וְשֶׁל כּוֹחוֹתֶיהָ; וְשֵׁנִית: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ", עִם כָּל הַזְּרִיזוּת שֶׁבִּתְנוּפַת הָעֲשִׂיָּה הִשְׁתַּעְבְּדוּ לַחֲלוּטִין, בִּכְלָל וּבִפְרָט, לַצַּו הָאֱלֹהִי, וְאִישׁ לֹא שָׁאַף לְהַבְלִיט אֶת עַצְמוֹ בַּמִּפְעָל עַל - יְדֵי תּוֹסֶפֶת אוֹ מִגְרַעַת סוּבְּיֶקְטִיבִית בַּחֹמֶר אוֹ בָּרוּחַ. רַק זֶה הָיָה שְׂכַר הַמִּצְוָה שֶׁעָמַד לְנֶגֶד עֵינֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד: לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת מִצְוַת ה' וְכַוָּנָתוֹ בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק. זוֹהִי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה הַמְּקֻיֶּמֶת מֵרָצוֹן, זוֹהִי חֵרוּת שֶׁבְּמִשְׁמַעַת וּמִשְׁמַעַת שֶׁבְּחֵירוֹת, וְהִיא בָּאָה לִכְלַל תּוֹדַעַת הָאִישִׁיּוּת הָעַצְמִית - דַּוְקָא בִּשְׁעַת הִשְׁתַּעְבְּדוּתָהּ הַמֻּחְלֶטֶת לִרְצוֹן הַבּוֹרֵא, תּוֹךְ הַרְגָּשַׁת עַצְמִיּוּתָהּ בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וַהֲרֵי זֶה הַסִּימָן הַמֻּבְהָק הַמְּאַפְיֵן אֶת הַשְּׁלֵמוּת הַמּוּסָרִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל מַעֲשֵׂה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֶת הָאָדָם - כְּעֶבֶד ה'.}

^{"וַיבָרֵךְ אֹתָם מֹשֶׁה". חז"ל מוֹצְאִים אֶת תֹּכֶן בִּרְכָתוֹ בְּפָסוּק הַמְּסַיֵּם אֶת הַ"תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" הַגְּדוֹלָה (ועי' רש"י כאן). בַּפָּסוּק הַזֶּה מְבַטֵּא מֹשֶׁה אֶת בִּרְכָתוֹ הָעִלָּאִית לֶעָתִיד עַמּוֹ וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁמִּשְׁמַעַת - שֶׁבְּחֵרוּת זוֹ תִּשָּׁאֵר נָא תָּמִיד תְּכוּנָתָם הָעִקָּרִית שֶׁל חַיֵּי הַמִּצְווֹת בְּיִשְׂרָאֵל. "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ - פָעֳלֶךָ", מִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ (אַתָּה) כּוֹנְנֵהוּ!". "מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ" - הֲרֵי חֵרוּת, "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" - הֲרֵי מִשְׁמַעַת. רַק שְׁתֵּיהֶן יַחַד, בְּשִׁלּוּב שֶׁל אִחוּד וְזֶהוּת, מַבְטִיחוֹת אֶת הַ"נֹעַם", אֶת חַיֵּי הָאֹשֶׁר, שֶׂה' אֱלֹהֵינוּ מְכוֹנֵן לָנוּ כְּשֶׁאָנוּ מַקְדִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ לוֹ - כְּ"אֲדוֹנֵנוּ". וַהֲרֵי הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ - "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת - כָּל - הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" - הוּא הַמָּקוֹר מִמֶּנּוּ נָבְעוּ אוֹתָם הֲגִיגֵי - תְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מִכָּאן דִּבְרֵי חָזָ"ל: "וִיבָרֵךְ אַתֶּם מֹשֶׁה, אָמַר לָהֶם יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'"}